פסק-דין בתיק ת"צ 33359-06-12

1.                                לפני בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה במסגרת התובענה הייצוגית שבכותרת (להלן: "הסדר הפשרה") אשר הוגשה על פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו -2006.

רקע

2.                                המשיב 1, בית החולים בילינסון, הינו חלק מהמרכז הרפואי רבין המצוי בבעלותה של המשיבה 2, שירותי בריאות כללית. ב- 12.5.2012 נבדק המבקש בבית החולים באמצעות מכשיר האנדסקופ, המשמש לבדיקת רירית האף. סמוך לאחר הבדיקה, ביום 17.6.2012, זומן המבקש, כמו גם 162 מטופלים אחרים, לבצע בדיקות דם לבחינת נשאות לנגיף האיידס, לצהבת נגיפיתB  ולצהבת נגיפיתC  לאחר שהתברר כי המכשיר בו בוצעה הבדיקה שימש קודם לכן לבדיקת מטופל נשא איידס, וכי אותו מכשיר לא עבר חיטוי נאות בהתאם להוראות משרד הבריאות.

3.                                בדיקות הדם לבחינת ההידבקות בנגיפים התבצעו בשני מועדים - בסמוך לאחר מתן הזימון - על מנת לבחון את מצבו הנוכחי של כל מטופל, וחודשיים לאחר מכן - על מנת לשלול את הסיכון להדבקה בנגיף האיידס. למרבה המזל, בסופו של יום היו הבדיקות של כל 162 המטופלים תקינות, ואף לא אחד מהם נמצא נשא של נגיף האיידס. 

4.                                המבקש טען כי התנהלות המשיבים הסבה לו ולשאר חברי הקבוצה נזק לא ממוני משמעותי, וזאת בשל החרדה בה היה מצוי במהלך התקופה בה המתין לתוצאות בדיקות הדם. כן סבר המבקש כי על ידי שימוש במכשור שלא חוטא כראוי נגמרה לו פגיעה קשה באוטונומיה על גופו.

התנהלות התיק

5.                                ראשיתה של התובענה בכתב תביעה שהוגש ביום 19.6.2012, ובבקשה לאישור התובענה כייצוגית אשר נלוותה לכתב התביעה. במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגדרה הקבוצה כ"כל אדם אשר ביצע בדיקת אנדוסקופיה בבית החולים בלינסון, ונקרא לבצע בדיקת איידס, הואיל והמכשור בו בוצעה הבדיקה לא עבר חיטוי כנדרש". בהתבסס על פרסומים בעיתון, העריך המבקש את גודל הקבוצה בכ- 150 איש.

6.                                ביום 8.11.2012 הגיש ב"כ המבקש בקשה לצרף מצהירים נוספים לבקשה, וזו אושרה בהחלטתי מיום 16.1.2013. עוד באותו היום, הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר דיוני, במסגרתו הודיעו הצדדים כי הם מנהלים ביניהם מגעים לפשרה ועל כן הם מסכימים כי המועד להגשת תשובת המשיבים לבקשת האישור יידחה למועד מאוחר יותר.

7.                                טרם נדרשתי להכריע בבקשה לאישור התובענה כייצוגית לגופה, וטרם הגשת תשובת המשיבים לאור ההסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים, הודיעו הצדדים ביום 16.1.2013 כי עלה בידם לגבש הסדר פשרה, וזה הוגש לאישורי באותו מועד (להלן: "הסדר הפשרה הראשוני").

8.                                הסדר הפשרה הראשוני הגדיר את הקבוצה בשמה הוגשה התובענה הייצוגית כ"מי שהוזמן, אישית, על ידי בית החולים בלינסון לבצע בדיקת איידס בעקבות הבדיקה במכשיר, ומי שביצע בדיקת איידס בבית החולים בלינסון בעקבות הבדיקה במכשיר (אף אם לא הוזמן, אישית, על ידי בית החולים). סך הכל כ-162 מטופלים, והכול, בהתאם לרשימות שנערכו בעניין זה בבית החולים בלינסון".

9.                                על פי ההסדר הפשרה הראשוני, התחייבו המשיבים לפצות את חברי הקבוצה אשר לא יגישו הודעות החרגה מהקבוצה פיצוי אישי בסך של 1,000 ש"ח לכל חבר קבוצה (להלן: "הפיצוי על פי הסדר הפשרה הראשוני"). בנוסף, התחייבו המשיבים לממן רכישת מכונות חיטוי וניקוי למכשירי אנדוסקופ, בסך של 1,058,000 ש"ח. הודגש, כי מימון מכונות החיטוי יבוצע ככל הניתן בשנת 2013 וכי הוא מחוץ ושלא על חשבון התקציב השנתי של המשיבים. כן התבקש בית המשפט שלא למנות בודק ולהעניק למבקש גמול כספי בסך 30,000 ש"ח ולב"כ המייצג שכר טרחה בסך 250,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).

10.                            עוד במסגרת הסדר הפשרה הראשוני התבקש בית המשפט לקבוע כי אופן פרסום הודעות לחברי הקבוצה ייעשה בדרך של פנייה אישית, בכתב, לכל אחד מחברי הקבוצה על פי המנגנון הבא: "משלוח ההודעות לחברי הקבוצה ייעשה על דרך של משלוח מכתב בדואר רשום עם אישור מסירה. ככל שלא יתקבל אישור מסירה בתוך 14 ימים ממועד המשלוח, תומצא הפנייה לחברה הקבוצה באמצעות שליח". הטעמים לפנייה אישית כאמור פורטו בבקשה כלהלן: זהות חברי הקבוצה ידועה למשיבים; בין המשיבים ובין חברי הקבוצה נערך קשר רציף בנוגע לביצוע בדיקות האיידס נשוא התביעה ומסירת תוצאותיהן; מדובר על קבוצה סגורה ומצומצמת יחסית המונה כ- 162 חברים בלבד; מבחינת עלות הפרסום, פנייה אישית לחברי הקבוצה היא הדרך היעילה ביותר.

11.                            ביום 20.3.2012 קיימתי דיון בהשתתפות הצדדים ובאי כוחם במסגרתו הבהרתי לצדדים כי בנסיבות העניין גובה הפיצוי האישי שישולם לחברי הקבוצה על פי הסדר הפשרה הראשוני, והיחס בינו לבין ההמלצה על הגמול ושכר הטרחה, עלולים להביא לדחיית הסדר פשרה על הסף. במסגרת הדיון הסכימו הצדדים לבחון את האפשרות לתקן את הסדר הפשרה באופן אשר ייתן מענה נאות לשאלת גובה הפיצוי האישי שישולם לכל חבר בקבוצה.

12.                            ואכן, ביום 30.5.2013 הגישו הצדדים לבית המשפט הודעת תיקון להסדר הפשרה ("הסדר הפשרה"). הסדר הפשרה נבדל מהסדר הפשרה הראשוני בשני עניינים: האחד, על פי הסדר הפשרה יעמוד גובה הפיצוי האישי אשר יינתן לכל חבר בקבוצה על סך של 5,750 ש"ח. השני, נשמטה מהסדר הפשרה התחייבות המשיבים לממן מכונות חיטוי וניקוי למכשירי אנדוסקופ, בסך של 1,058,000 ש"ח. כן נקבע בהסדר הפשרה כי המלצת הצדדים בנוגע לגובה שכר טרחת ב"כ המייצג תופחת לסך של  200,000 ש"ח (בתוספת מע"מ). שאר תנאי ההסדר נותרו ללא שינוי. בית המשפט התבקש לאשר את הסדר הפשרה, להורות על משלוח הודעות לחברי הקבוצה בדרך של פנייה אישית, ולהורות על משלוח הסדר הפשרה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה.  

13.                            לאחר שעיינתי בבקשה המתוקנת לאישור הסדר הפשרה הגעתי למסקנה כי אין מקום לדחותה על הסף, ולכן הוריתי ביום 3.6.2013 לפעול לפי האמור בסעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, ולפי תקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. במסגרת החלטה זו הוריתי גם על משלוח הודעות בדבר הסדר הפשרה (בצירוף נוסח מלא של הסדר הפשרה ללא נספחים) לכל אחד ואחת מחברי הקבוצה.

14.                            ביום 24.7.2013 הוגשה לבית המשפט הודעת עדכון מטעם המשיבים בה צוין כי מתוך 162 חברי הקבוצה נשלחה בדואר רשום הודעה ל-160 מתוכם (למעט שני תושבי עזה, ביחס אליהם ננקטה שיטת דיוור שונה). בהודעת העדכון אף צוין כי מבין  חברי הקבוצה אליהם נשלחה הודעה: נתקבלו אישורי מסירה בכתב מ- 125 חברי קבוצה; 2 חברי קבוצה נוספים אישור קבלת ההודעה בעל פה; 22 חברי קבוצה נוספים קיבלו את ההודעה באמצעות שליח ו-3 חברי קבוצה אספו את ההודעה באופן עצמאי מבית החולים. ביחס לשמונה חברי הקבוצה הנותרים, כך נמסר בהודעת העדכון, לא נתקבל אישור מסירה ולא צלחו ניסיונות נוספים לאתרם.

15.                            בעקבות משלוח ההודעות כאמור התקבלו שתי בקשות מחברות הקבוצה, אשר הודיעו בהתאם לסעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות כי הן אינן מעוניינות שהסדר הפשרה יחול עליהן - ביום 9.7.2013 התקבלה בקשת יציאה מהקבוצה שהוגשה על ידי הוריה של קטינה, חברת הקבוצה, ובהחלטתי מיום 14.7.2013 הורתי כי הקטינה תוצא מהקבוצה והסדר הפשרה לא יחול עליה. ביום 27.8.2013 התקבלה בקשה נוספת מצד הגברת רחל קדוש, אשר כללה גם הסתייגויות לתוכן הסדר הפשרה, והודעה כי ככל שיישאר על כנו היא מודיעה על פרישה מהקבוצה. ביום 27.8.2013 הוריתי על הוצאתה של גב' קדוש מהקבוצה, ועל כך שההסתייגויות המפורטות בהודעתה יידונו בדיון הקבוע בתיק.

16.                            ביום 1.9.2013 הגישה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד שושי נרי, את עמדתה, לפיה היא אינה מוצאת מקום להתנגד לאישור הסדר הפשרה, ומותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. עם זאת המליצה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי מאחר שמדובר בקבוצה סגורה ומצומצמת, אשר שמונה מחבריה לא אותרו, ונוכח היעדר פרסום הפשרה באמצעי התקשורת, אזי על מעשה בית הדין לחול רק על חברי הקבוצה שאותרו וקיבלו בפועל את הפיצוי. לחילופין, הציעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כי סכום הפיצוי עבור חברי הקבוצה שלא אותרו יישמר בחשבון נאמנות שיקימו המשיבים, למשך פרק זמן סביר נוסף שייקבע על ידי בית המשפט.

17.                            ביום 11.9.2013 קיימתי דיון בבקשה לאישור הסדר הפשרה, אליו התייצבו באי כוח הצדדים, ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וב"כ של הגברת קדוש (עו"ד שמואל יקירביץ ועו"ד יאיר פיארברג. להלן: "ב"כ קדוש"). בדיון הודיעו ב"כ המשיבים כי החלופה השנייה אשר הוצעה על ידי ב"כ היועץ המשפטי מקובלת עליהם, קרי, ביחס לשמונת חברי הקבוצה אשר לא הגיבו לניסיונות האיתור יופקדו הכספים בנאמנות אצל ב"כ המשיבים וישולמו להם במועד עתידי. כן הודיעו ב"כ המשיבים, במענה להערות ב"כ היועץ המשפטי, כי הסדר הפשרה ישונה כך שהפיצוי האישי ישלח בשיק לחברי הקבוצה, ורק אותם חברי קבוצה אשר לא יפדו את השיק יידרשו לפנות לב"כ המשיבים אשר יחזיקו בשיקים בנאמנות כל עוד לא תתקבל הוראה אחרת מבית המשפט. ב"כ קדוש פירט בדיון את הסתייגויותיו להסדר הפשרה. בין היתר, סבר ב"כ קדוש כי סכום הפיצוי האישי אשר נקבע בהסדר הפשרה המתוקן נמוך מן הראוי, וכי יש למנות בודק אשר יעריך את גובה הפיצוי הראוי. כן סבר ב"כ קדוש כי על המשיבים לפרסם את ההסדר באמצעי התקשורת וכי שומה על המשיבים להודות במסגרת הסדר הפשרה בעובדות ובאחריותם המשפטית לאירוע. לנוכח הסכמת הצדדים, ולאחר שמיעת הסתייגויות ב"כ קדוש, הודיעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה שנכחה בדיון, כי אין לה התנגדות להסדר הפשרה המתוקן.